יום שני, 17 במרץ 2014

הדבר הכי טוב שבנאדם יכול לעשות שהוא מציג את עצמו בפעם הראשונה זה להיות אמיתי, להיות אמיתי ולשקר.

להיות הכי אתה ברגעים שאתה אוהב את עצמך הכי הרבה- ולקוות שזה הרושם שתשאיר,
אני לא אוהבת את עצמי בהרבה רגעים בחיים ובגלל ולכבוד זה פתחתי לי פתק בפתקים של האייפון, שזה בעייני הלהסתובב עם פנקס החדש ובו אני כותבת את כל הרגעים שאני אוהבת את עצמי.

אני אוהבת את עצמי עם הקפה של הבוקר בבוטקה השני בשדרות בין גוריון שאני מחכה להכנס לפסיכולוגית.

אני אוהבת את עצמי כשאני לבושה הכי בסיסי, ונקי ורגיל אבל עם אודם סגול ופריט אחד מנצנץ.

אני אוהבת להזמין מכנסיים במידה 10 מאסוס, 10 בעייני זה מספר כל כך שלם ובנתיים שאני טיפה יותר ממידה  10 טוב לי איתה, עוד מעט אני אפנטז על מידה 8.

אני אוהבת את עצמי כשאני מדויקת בקטע בזומבה, אני יודעת שהכי לא קולי זה להודות שאת עושה זומבה ואפילו מחכה לשיעור ושזה הרבה יותר נונשלנטי להגיד שאת אוכלת בבית במבה בשעה 10 אחרי ששכחת לאכול כל היום. אבל אני לא כזאת, אני אוהבת את הזומבה ואת החיוך החדש שגיליתי שיש לי בזכותה.

אני אוהבת את ההתרגשות החדשה שגיליתי שיש לי מטיקטוקים של מקלדת, מאוד קארי ברדאשו מצידי בראשלצ סיטי.

כרגע אני אוהבת אודמים כהים, כאלה בצבע של יין ואת האודם המנצח שלי שהוא diva של מאק. ואני אוהבת פנקסים, גם שהם לא מתחילים מימין לשמאל,

וסטיקי נוטס מעוצבים.

                                             חתול שמן שבטח נורא כיף לזכור בעזרתו לקנות חלב

הלק נצנים היחיד שגם עולה פחות מ-50 שקלים וגם שווה את הסיוט של ההורדה.